הבינה המלאכותית מסייעת לפליאונטולוגים לזהות דינוזאורים לפי עקבותיהם הקונקרטיים

פלאונטולוגיה ובינה מלאכותית: מבט חדש על עקבות דינוזאורים

הפליאונטולוגים מחקר לא רק את השלד, אלא גם את "עקבות החיים" – עקבות קרטזיות של פעילות חייתי קדמונים. עם זאת, זיהוי כאלו לעיתים קשה: הם לרוב מטושטשים, נמצאים בקבוצות או מכוסים באבנים סלעיות, מה שמקשה על זיהוי בעלים בדיוק כמעט בלתי אפשרי.

חוקרים גרמנים פתרו את הבעיה באמצעות בינה מלאכותית. הם העלו למערכת כמעט 2000 תמונות של עקבות דינוזאורים, המכסות 150 מיליון שנים בהיסטוריה של כדור הארץ, והכשירו אלגוריתם להבחין שמונה מאפיינים עיקריים של העקב. פרמטרים אלו מאפשרים לא רק לזהות את סוג החיה, אלא גם לשחזר פרטים על תנועתה.

מה בדיוק שקל הבינה המלאכותית?
מאפיין | תיאור
---|---
משקל כולל על העקב | כמה משקל הדינוזאור לחץ בעת הצעד
צורת והשטח של הקשר | איך האיבר נגע לפני השטח
מיקום הגוף בתהליך התנועה | איזון וחלוקת המשקל
מרחק בין אצבעות | רוחב הרגל, חשוב לזיהוי סוג
הדבקיות האצבעות לרגל | מבנה "החלק העליון" והשפעתו על העקב
מצב החלק העליון וכוח הלחץ | כמה לחץ נגרם בחלק אחורי של הרגל
איזון הלחץ בין האף לכתף | חלוקת המשקל לחלק הקדמי והאחורי
הבדלים בצד שמאל ובצד ימין | השוואת צורת העקב הימני והשמאלי

למה זה חשוב?
לפני שימוש בבינה מלאכותית, רוב העקבות ניתנו לזיהוי רק ברמת אי-ודאות גבוהה. הגישה הקלאסית התחשבה במגוון משתנים: סוג התנועה, לחות הקרקע, מבנהה, וכן כיסוי ארוך טווח באבנים סלעיות והחיכוך הבאה. כל זה יוצר משימה "דקטרטיבית" מורכבת.

באמצעות האלגוריתם החדש מדענים קיבלו את "נעליה הטכנולוגית של אליזבת" – כלי שמאפשר להתאים עקבות בדיוק יותר לסוגי דינוזאורים ספציפיים. זה חשוב במיוחד, מכיוון שהשלד של חיה מסוימת נדיר למצוא ליד עקביה.

תוצאות מעשיות
אחת הדוגמאות הבולטות היא עקבות של דינוזאור בעל שלוש רגלים שנמצאו בדרום אפריקה ונקבעו כ-210 מיליון שנה לפני. עד כה נחשב כי אבות הציפורים המודרניות הופיעו רק 60 מיליון שנה מאוחר יותר. הבינה המלאכותית אישרה את ההשערה שדינוזאור זה יכול היה להיות קרוב קדמוני לציפור, ובכך משנת את זמני האבולוציה של תכונות ציפורים.

לכן, בינה מלאכותית לא רק מזרזת את ניתוח העקבות – היא פותחת אופקים חדשים בהבנת התנהגות והביולוגיה של יצורים קדמונים.