בארצות הברית יצרו אבטיפוס של "כונן קשיח" מבוסס DNA, תוך פישוט תהליכי כתיבה וקריאת נתונים

שיטה חדשה לאחסון מידע בדנ"א: מהארכיון ל"הדיסק הקשה"

מדענים מאוניברסיטת מסורי פתחו שיטה למחיקה מרובה והקלדה מחדש של נתונים במבנה המולקולרי של דנ"א. בעבר, הדנ"א נשתמש רק כמדיה ארכיוני חד-פעמי, בזכות צפיפות האחסון הגבוהה שלו ויציבותו הארוכה. כעת אפשר לשנות מידע ללא סינתזה יקרה של נוקלאוטידים ושימוש אנזימים – מספיק חשמל.

איך זה עובד
1. קידוד הזזה

הנתונים נרשמים בצורה של אזורים מחלופיים של שרשרת יחידה (S) וספירלות כפולות (DS). המעבר מ-S ל-DS מתפרש כביט "0", והמעבר מ-DS ל-S כ"ביט 1".

2. קריאה דרך חריצים ננו

מולקולת דנ"א עוברת דרך חריץ ננומטרי, ויוצרת אותות חשמליים תכופים. הם ממירים לקוד בינארי.

3. מחיקה והקלדה מחדש

מתפרקות קשרי המימן באזורים S, וכך "מנקים" את הנתונים. בעת הקלדה, קשרים אלה משוחזרו אלקטרונית, מה שמאפשר ליצור שוב את הדפוס הרצוי של S/DS ללא שרשרת סינתזה כימית.

מה זה אומר לתעשייה
- צפיפות ועמידות – דנ"א שומר עד 215 PB לגרם ושומר נתונים עשורים רבים בלי אנרגיה.
- יעילות אנרגטית – בניגוד ל-SSD/HDD, אין צורך בחימום מתמיד.
- גודל מיקרוסקופי – המטרה: מדיה קומפקטית בגודל כפת USB‑flash, המסוגלת לאחסן נפחים עצומים של נתונים.

המדענים מציינים את הרב‑תחומיות של הפרויקט: פיזיקה, ביולוגיה, מדעי המחשב וחקר חומרים עבדו בשיתוף פעולה הדוק. בעתיד הקרוב מתוכנן פיתוח מכשיר מעשי שיכול להחליף את המדיות האחסון המסורתיות, תוך שמירה על יעילות אנרגטית ואמינות.

> *הערה:* במקביל לפרויקט זה התרחש פריצת דרך בייצור חריצים ננו, אך זו סיפור נפרד.