המדענים הסינים יצרו “קירור רעיד” – דרך לקרר שרתי בינה מלאכותית תוך 20 שניות ללא פריון

הסין מפתחת "קירור זעזוע" – שיטה חדשה לקרר מרכזי נתונים

1. למה זה חשוב
- חוסר איזון אנרגטי: הסין מייצרת כמעט פי שתיים יותר חשמל מהארצות הברית. זה נותן לה יתרון במלחמת האינטליגנציה המלאכותית, אך רוב הכוח המופק נצרך לקרר חדרי שרתים.
- חוסר משאבים פוטנציאלי: כעת יש מספיק אנרגיה, אבל עם הגדלת נפחי הנתונים הקרור עשוי להפוך לחסם.

2. הרעיון החדש מהמדענים הסינים – מכון המחקר: מכון מחקר המתכות של האקדמיה המדעית הסינית (Institute of Metal Research).
- מנגנון חדש: *אפקט ברוקאלוריק בפתרון* – קיצור: אפקט ברוקאלוריק של פירוק.
- מערכת מבוססת תמיסת תיאוציאנאט אמוניום (NH₄SCN):
- בלחץ גבוה המלחה נתרן מתמזגת ומפיקה חום.
- פגיעה מהירה בלחץ גורמת לפירוק מיידי של המלחה, שואבת כמות עצומה של חום מהתמיסה.

3. איך מחזור הקרור עובד
1. חימום תחת לחץ – התמיסה מתחממת.
2. העברת חום – התסיסה משחררת חום החוצה.
3. קרור בעת פגיעה בלחץ – דחיסה קיצונית גורמת לפירוק מיידי, שואבת חום.
4. אספקת נוזל קר – הנוזל המקרר מועבר אל יחידות השרתים.
- מהירות וכוח: מחזור נוזלי מהיר ויעיל יותר ממחומרים ברוקאלוריים קונבנציונליים מוצקים.
- ידידותי לסביבה: אין צורך בחומרי קירור פלואורופלואידים – חלופה נקייה מקרנזים קומפרסורים.

4. תוצאות ניסויים מעבדתיים

5. פוטנציאל ושלבים עתידיים
הטכנולוגיה עדיין במעבדת ניסוי, אך המהירות הגבוהה, הכוח והחוסר בשימוש ברפראנים הופכים אותה ליציבה לשימוש רחב.
- מטרות המחקר:
- אופטימיזציה של הלחצים הפועלים.
- הגדלת עמידות התמיסה (מניעת קריסטליזציה).
- אינטגרציה במערכות קירור אמיתיות למרכזי נתונים ולמערכות תעשייתיות.

אם יושגו היעדים הללו, "קירור זעזוע" יכול לצמצם משמעותית את פליטת CO₂ מהתחום הקירורי ולהבטיח פיתוח בר-קיימא בתעשיות טכנולוגיה מתקדמות.