מדענים גוזרים אפונה על אדמה מלאכותית של ירח, אך לא מתעקשים לנסות אותה כמנה של מרק

חומוס גדל על הירח – הניסוי הראשון המוצלח

הגיבור של הסרט «המארסיאן» הציג כיצד ניתן לשרוד על מאדים, גידול תפוחי אדמה בקרקע האדנית. כעת המדענים מנסים להראות שגם על הירח אפשר לספק את עצמנו במזון באופן עצמאי.

מה נעשה
- תת־קרקע – ערבוב של רגליט ירחי (אבן אבקית) ו«וירמיקומפוסט» (קומפוסט אורגני, שהתקבל מחוליית קליפורניה).

הרגליט עצמו כמעט ואינו מכיל חומרים אורגניים הדרושים לצמחים. לכן בתת־קרקע נוספה כמות מספקת של אורגניקה כדי לתמוך בצמיחה.

- בעיות הרגליט

- מכיל מלחים רעילים ומתכות כבדים.
- יכולת נמוכה לשמור מים.

כדי להוריד את הדלקות ולשפר את קיבולת המים, הוסיפו רק חלק קטן מהרגליט – בדרך כלל בין 25 % ל‑75 %.

- פטריות מיקרוזה – הן מקדמות צמיחת מערכת השורשים, מעבדות מינרלים ואורגניות למספרים נגישים לצמחים.

ניסוי
אוניברסיטת טקסס A&M גידלה חומוס (Cicer arietinum) בחדרים מבוקרים.

השתמשו בפרופורציות שונות של תת־קרקע:

בכל מקרה, הצמחים עברו את כל שלבי מחזור החיים: קיוץ, ווגטציה, פריחה והפקת זרעים.

תוצאות
- צמיחה מוצלחת גם עם אחוז מרבי של קרקע ירחית (75 %).
- כשגדלה הרגליט, נפח הביו‑מסה ומספר הזרעים ירדו, אך גודל האגוזים נשאר כ־שווה.
- הזרעים נראו אכילים, אך החוקרים עדיין לא טעמו אותם.

משמעות
זהו המקרה הראשון המתועד של קבלת יבול מלא של קטניות על תת־קרקע שמקבילה ככל האפשר לקרקע הירחית. חומוס הוא מקור עשיר לחלבון וחומרים מזינים אחרים, מה שהופך אותו למוצר מבטיח למשימות חלליות.

השלב הבא – בדיקת התאמת החומוס המגדלים על הירח לתזונה אנושית. עד כה זה נשאר משימה לעתיד.