המדענים הסיניים יצרו אלקטרוניקה שקופה לקרינה, עמידה בקרינה רדיואקטיבית.

המדענים הסיניים גילו אלקטרוניקה "בלתי נראית" לחלל

האוניברסיטה של פודאן הציגה שיטה חדשה להפוך שבבים המשמשים לוויינים כמעט בלתי רגישים לקרינה חללית. מוליכים למחצה רגילים נפגעים כאשר חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה עוצרים בהם, אך אם שכבת המוליך תהיה בעובי רק אטום אחד, החלקיק פשוט "עובר" ואינו גורם נזק.

מה עשו
* שכבה יחידה של MoS₂ – המדענים השתמשו בדיסולפט דו-מימדי מונוקריסטלי של מוליבדן. על לוח בגודל 10 ס"מ מהחומר יצרו תקשורת רדיו מלאה: משדרים ומקלטים שפועלים בטווח 12–18 GHz.

* תהליך הייצור – מתרבות השכבה ועד הרסיית המתכות, יצירת ערוצי טרנזיסטורים והפרדתם. הכל בוצע על שכבת אטום אחת בלבד.

בדיקות
1. מעבדה

*חשיפה לקרני גמא* עד 10 Mrad (Si).

תוצאה: כמעט אין פגיעה – זרימת הדלקה/כיבוי נשארת גבוהה, דליפות מינימליות.

2. טיסה חללית

*לוויין במסלול קרוב לארץ* (~517 ק"מ) עבד 9 חודשים ללא שינויים נראים.

- BER קבוע < 10⁻⁸ (בולט יותר מהמערכות הרגילות).

- העברת נתונים מוצלחת, כולל גם את הלחן של האוניברסיטה.

מה זה אומר
* אורך חיים – המחברים מצפים עד 270 שנים בעבודה במסלול גאוסטציונרי, שם קרינת רקע גבוהה פי עשרות.

* ערך מעשי – הטכנולוגיה מאפשרת יצירת אלקטרוניקה קלה וקומפקטית לחלל עמוק, מסילות גבוהות ומיסי בין כוכבים. שבבי סיליקון מסורתיים מתבלבלים במהירות ודורשים הגנה כבדה; עכשיו אפשר לדלג על זה.

בקצרה: שכבת MoS₂ אחת עושה את אלקטרוניקה לוויינית "בלתי נראית" לחלקיקים חלליים, פותחת דרך למערכות אמינות וחסכוניות יותר בתנאים קיצוניים.