מחשבון סולם ישנוניות אפוורת

מחשבון סולם ישנוניות אפוורת (ESS) – הערכת ישנוניות ביום

😴 סולם ישנוניות אפוורת הוא שאלון מתוקף המשמש ברחבי העולם למדידת ישנוניות ביום. הוא פותח במקור על ידי ד״ר Murray Johns בשנת 1991, והוא כלי הסינון המוביל לישנוניות יתר ביום ולהפרעות שינה.

כיצד פועל ה-ESS

ה-ESS מבקש מכם לדרג את הסיכוי שתנמנמו ב-8 מצבים שונים, בסולם של 0 עד 3:

• 0 = לעולם לא הייתי מנמנם
• 1 = סיכוי קל לנמנום
• 2 = סיכוי בינוני לנמנום
• 3 = סיכוי גבוה לנמנום

ציון כולל = סכום כל 8 השאלות (אפשרי 0-24)

8 המצבים (גרסת מבוגרים)

1. ישיבה וקריאה
2. צפייה בטלוויזיה
3. ישיבה ללא פעילות במקום ציבורי (תיאטרון, ישיבה)
4. כנוסע ברכב במשך שעה ללא הפסקה
5. שכיבה למנוחה אחר הצהריים כאשר הנסיבות מאפשרות
6. ישיבה ושיחה עם מישהו
7. ישיבה בשקט אחרי ארוחת צהריים בלי אלכוהול
8. ברכב, בעצירה של כמה דקות בפקק

פירוש הניקוד

• 0-7: תקין – לא סביר שיש ישנוניות חריגה
• 8-9: גבולי – ישנוניות קלה
• 10-15: ישנוניות יתר – מומלצת הערכה רפואית
• 16-24: ישנוניות יתר חמורה – נדרשת הערכה דחופה

משמעות קלינית

רגישות וסגוליות:

• ESS של 10 ומעלה הוא בעל רגישות של כ-93% לזיהוי דום נשימה בשינה
• ESS ממוצע בחולי דום נשימה בשינה: 11-16
• ESS ממוצע בחולי נרקולפסיה: 17-18
• ESS ממוצע באוכלוסייה הכללית: 4-6

ESS מותאם לילדים

סולם ישנוניות אפוורת המותאם לילדים ולמתבגרים (ESS-CHAD) מתאים את השאלות לפעילויות המתאימות לגיל:

1. ישיבה וקריאה או הכנת שיעורי בית
2. צפייה בטלוויזיה או בסרטון
3. ישיבה בשקט במקום ציבורי (סרט, כיתה, ספרייה)
4. נסיעה ברכב במשך שעה
5. שכיבה אחר הצהריים
6. ישיבה ושיחה עם מישהו
7. ישיבה בשקט אחרי ארוחת צהריים
8. ישיבה ברכב בפקק במשך כמה דקות

הפירוש לילדים דומה:

• 0-10: תקין לרוב הילדים
• 11-15: גבולי – ייתכן שתידרש הערכה
• 16+: סביר שיש הפרעת שינה – פנו לרופא ילדים

מגבלות ה-ESS

• סובייקטיבי: דיווח עצמי, עלול להמעיט בישנוניות בפועל
• מצב מול תכונה: מודד נטייה כללית, לא ישנוניות נוכחית
• אינו אבחנתי: כלי סינון בלבד, לא אבחנה
• גורמים תרבותיים: חלק מהמצבים אינם מתאימים לכל התרבויות
• מודעות: אנשים עם ישנוניות כרונית עלולים שלא לזהות אותה

מה קורה אחרי ציון גבוה

אם ציון ה-ESS שלכם גבוה (≥ 10), הרופא עשוי:

1. לקחת היסטוריית שינה מפורטת – שעת שינה, שעת יקיצה, איכות שינה, נחירות
2. בדיקה גופנית – בדיקת דרכי אוויר, BMI, לחץ דם, היקף צוואר
3. להפנות לבדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה) – ניטור לילה במעבדת שינה
4. בדיקת דום נשימה ביתית (HSAT) – מכשיר נייד בחשד ל-OSA
5. מבחן חביון שינה מרובה (MSLT) – בחשד לנרקולפסיה
6. בדיקות דם – בלוטת התריס, רמות ברזל, ויטמין D

בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה)

בדיקת שינה מנטרת:

• גלי מוח (EEG)
• תנועות עיניים (EOG)
• פעילות שרירים (EMG)
• קצב לב (ECG)
• דפוסי נשימה
• רמות חמצן
• תנוחת גוף
• תנועות רגליים

התוצאות מזהות:

• מדד דום נשימה-היפופניאה (AHI): מספר אירועי נשימה בשעה
• שלבי שינה: זמן ב-REM, שינה עמוקה, שינה קלה
• עוררות: התעוררויות קצרות המשבשות את השינה
• ירידות ריווי חמצן: ירידות בחמצן בדם

אפשרויות טיפול

לדום נשימה בשינה:

• CPAP (לחץ אוויר חיובי מתמשך): טיפול סטנדרט הזהב
• התקנים אוראליים: מכשירי קידום לסת תחתונה
• ניתוח: אובולופלטופרינגופלסטיה (UPPP), קידום מקסילומנדיבולרי
• ירידה במשקל: יכולה להפחית או לבטל OSA קל עד בינוני
• טיפול תנוחתי: ל-OSA תנוחתי

לנרקולפסיה:

• ממריצים (מודפיניל, ארמודפיניל, מתילפנידאט)
• נתרן אוקסיבט (לקטפלקסיה ולהפרעת שינה)
• תנומות מתוזמנות
• היגיינת שינה טובה

לנדודי שינה:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה (CBT-I) – טיפול קו ראשון
• טיפול בהגבלת שינה
• בקרת גירויים
• תרופות (לשימוש קצר טווח בלבד)

ציון ESS אחרי טיפול

ה-ESS משמש למעקב אחר יעילות הטיפול:

• טיפול CPAP: ירידה ממוצעת של 5 עד 7 נקודות ב-ESS
• תרופה לנרקולפסיה: ירידה ממוצעת של 4 עד 6 נקודות ב-ESS
• ירידה במשקל (OSA): שיפור יחסי למשקל שירד
• היעד הוא בדרך כלל ESS < 10

בטיחות בנהיגה וה-ESS

ציוני ESS גבוהים מעלים משמעותית את סיכון התאונה:

• ESS > 15: סיכון תאונה גבוה פי 7
• הירדמות מאחורי ההגה היא מצב חירום רפואי
• בחלק מהמדינות רופאים חייבים לדווח על ישנוניות חמורה לרשויות הרישוי
• טיפול CPAP מפחית את סיכון התאונה לרמה תקינה
• הפרעות שינה רבות הן עילה להגבלת רישיון עד לטיפול

מחקר ותיקוף

ה-ESS:

• תוקף ביותר מ-100 מחקרים
• תורגם ליותר מ-40 שפות
• שימש בניסויים קליניים כמדד תוצאה עיקרי
• נמצא במתאם עם מדדי ישנוניות אובייקטיביים (MSLT)
• הוכח כמנבא היענות ל-CPAP

עובדות מעניינות

• ה-ESS פותח בבית החולים Epworth במלבורן, אוסטרליה (ומכאן השם)
• ד״ר Murray Johns פיתח אותו בתחילה עבור מטופלי דום נשימה בשינה
• המאמר המקורי מ-1991 צוטט יותר מ-7,000 פעמים
• מילוי השאלון אורך פחות מ-5 דקות
• משמש במרפאות שינה ברחבי העולם כסינון סטנדרטי

💡 טיפ מקצועי: ה-ESS הוא כלי חזק מאוד, אך יש לו פגם נסתר: אנשים עם ישנוניות כרונית לרוב אינם מבינים עד כמה הם ישנוניים! הם הסתגלו לתחושת עייפות מתמדת ורואים בה מצב «תקין». מחקרים מראים שאנשים עם דום נשימה בשינה לא מטופל ממעיטים בעקביות בישנוניות שלהם ב-30 עד 40 אחוז. אחרי טיפול CPAP הם אומרים לעיתים קרובות: «לא הבנתי כמה רע הרגשתי עד שהרגשתי טוב שוב!» לכן אם קיבלתם ציון «תקין» ועדיין מרגישים עייפים, אל תתעלמו מכך. בנוסף, ה-ESS מודד נטייה להירדם, לא תחושת עייפות: אפשר להרגיש מותשים ועדיין לקבל ציון נמוך אם כמעט לא נרדמים בפועל. השאלות המסוכנות ביותר הן מס׳ 4 (נוסע ברכב) ומס׳ 8 (עצירה בפקק): אם דירגתם 2 או 3 בהן, אל תנהגו עד להערכה! וזה מה שרופאים לא תמיד מזכירים: שאלה מס׳ 6 (ישיבה ושיחה) היא הספציפית ביותר לנרקולפסיה. אנשים בריאים כמעט לא נרדמים בזמן שיחה, אבל אנשים עם נרקולפסיה כן. אם דירגתם 2 או 3 בשאלה זו, דרשו הערכה לנרקולפסיה!